השם המפורש

Hebrew

Etymology

שם (“name”) + מפורש (“explicit”)

Noun

השם המפורש \ הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ (hashem ham'forásh)

1. the explicit name, i.e. the Tetragrammaton
   • c. 1176-1178, Moses Maimonides, Prayer and the Priestly Blessing 14:10, “Book of Love”, Mishneh Torah:

     he

     —ואומר את השם ככתבו והוא השם הנהגה מיו״ד ה״א וא״ו ה״א וזה הוא השם המפורש האמור בכל מקום ובמדינה אומרים אותו בכינויו והוא באל״ף דל״ת שאין מזכירין את השם ככתבו אלא במקדש בלבד, And he says the name as it is written, that is the name that is pronounced from [the letters] yod-he-vav-he, which is the explicit name that is mentioned in every place. And in the country [i.e. outside the Temple] they say it with its alternative name, which is with [the letters] aleph-dalet[-nun-yod] because only in the Temple would they mention the name as it is written.

1. (Kabbalah) Esoteric names of God used in place of the Tetragrammaton (יהוה)